הקדמה

עוד מעט מתקרב סיום העשור הנוכחי, שאפילו קשה להגדירו במילים... האם קוראים לו "שנות העשרה?" "שנות האלפיים" או אולי ה"עשור הראשון של שנות ה2000" ? אף אחד לא ממש יודע.



זה היה עשור עמוס ואינטנסיבי אבל גם ריקני משהו. דומה כי הבילבול והכאוס שולטים בו וקשה עד בלתי אפשרי לשים תגיות על העשור הזה, לאבחן אותו ולנתח אותו. אם בעשורים הקודמים ההיו מגמות בולטות שאיפיינו אותם- שנות השישים שסימלו תקווה אותה ייצגו ילדי הפרחים, שנות השבעים שסימלו מחאה אותה סימלו ההיפים, השמונים שסימלו התפכחות שבאה לידי ביטוי אצל היאפים, והתשעים שביטאו מיאוס וניכור שמצאו את מקומם אצל אותו "דור X". (התמונה משמאל מתוך הקליפ remind me של Rokysopp, קליפ מייצג בעיני של שנות ה2000 בהם המציאות הווירטואלית השתלטה לעיתים על המציאות האמיתית, נוצר בילבול וטשטוש לא יאומן בין העולם האמיתי למקביל לו אותו בנינו בעצמינו, אך על כך ארחיב בהמשך)

דרך נוספת להתייחס להתפתחות התרבותית שלנו במהלך העשורים- כמו התפתחות של אדם. כאשר שנות ה60 מייצגים את הילדות, הנאיביות, שנות ה70 את גיל ההתבגרות הזועם והמתריס, שנות ה80 מגדירים את הבגרות, ההתיישבות, ושנות ה90 היא הזקנה המנומנמת.




בכל עשור היתה איזה תנועה חברתית, אומנותית, תרבותית או פוליטית שהתביעה את חותמה על התרבות ושינתה (או ניסתה לשנות) את פני ההיסטוריה. האם היתה תנועה כזאת בעשור הנוכחי?



אם כך מהן שנות ה2000? דומה כי הם מסמלים לידה מחודשת, של גילגול חדש. שוב אנו מתבוננים על העולם בעיני עגל, לא מבינים את השינויים החלים עלינו, לא שולטים במצב אלא משמשים כמשקיפים בלבד.אך כמו בגלגול נשמות יש בנו את התובנות של החיים הקודמים, ואנו נזכרים בהם פעם בפעם.





אולי הכאוס הזה שאני מדבר עליו נובע מכך שאין לנו פרספקטיבה. אנו עדיין חייב בצל אותו עשור וכמו באפטר שוק לאחר אסון אין לנו את היכולת לנתח, לסכם ולהגדיר את העשור הנוכחי.



התמונה מימין- אסון התאומים, האירוע המחולל של העשור.

בהמשך הבלוג אפרוש את הירהורי על התרבות, המוזיקה, הקולנוע,

הספרות, ועוד שאר עיניינים שהעסיקו אותי על סף סיום תקופה שלא

ממש התחילה ועדיין לא נגמרה.
תהנו!
אורי