אסונות העשור

זה אולי לא כל כך אופטימי להתחיל באסונות אבל קשה לי שלא לחשוב על העשור הזה בהקשר של קטסטרופה אחת גדולה. שלושה מהאסונות הידועים והמשפיעים ביותר קרו בעשור הזה (גם אם לא מדובר בגדולים ביותר עדיין מדובר לדעתי על החשובים ביותר) : אסון התאומים ב2001, הצונאמי ב2004 והמשבר הכלכלי הגדול ב2008- עד היום.

אנו חווים את השפעות האפטר שוק של אותם אירועים מזעזעים עד עצם היום הזה.

מה שהופך את האסונות הללו למשפיעים כל כך זה אולי העובדה שהם מוכיחים לנו בשנית כמה אנו חסרי ישע, קטנים וחסרי אונים אל מול כוחות הטבע, הרוע האנושי והמערכת הכלכלית השבירה.

אסון התאומים (2001)

מי לא זוכר היכן היה באותו בוקר ארור ב11.9.2001? כל מה שאוסיף יהיה קלישאה, אך קלישאות נוטות כידוע להיות נכונות בד"כ (זאת קלישאה כשלעצמה). האסון הנורא הזה הוכיח לנו כי הרוע לא זקוק לפצצות חכמות, מודיעין, או טכנולוגיה מפותחת אלא רק לתושיה, סבלנות וסכין יפני.מה שמדהים הוא ששמונה שנים לאחר מכן אין אנו זוכרים את שמות המחבלים (מלבד אולי מוחמד אטא המצרי) אלא רק את שולחם אוסמה בין לאדן, אין אנו יודעים או מבינים בוודעות מדוע הם ביצעו את הפיגוע הגדול בהיסטוריה, מה היתה מטרתן המרכזית ומה הם השיגו מלבד זריעת פחד, פאניקה וכאוס בעולם כולו. הטרור של שנות ה2000 הוא חסר מטרה, חסר הגיון וחסר פנים. חבורת טרוריסטים ממדינות שונות ולאומים שונים שמה שמאחד ביניהם הוא שנאה למערב ולמה שהוא מייצג, ומה בדיוק מייצגת תרבות המערב? האם תרבותה של ארה"ב משולה לזאת שבמדריד בה התרחשה שורת פיגועים 4 שנים מאוחר יותר?

תחושות האבדון והתסכול מתגברות שנים לאחר מהם, כאשר אוסמה בן לאדן עדיין לא נתפס ולא הועמד לדין. האוייב שלנו הוא ווירטואלי, לא ברור, לא נהיר, מופיע בקלטות וידאו מטושטשות באיזורים שלא שמענו עליהם מעולם. האם הוא פרי דימיוננו בלבד? האם האחראי למותם של למעלה מ3000 הוא למעשה שד פרטי שלנו, אותו אנו צריכים להגדרה עצמית, כי הרי ללא פחד אין אהבה, ללא טרור לא תהיה הגנה... אלו מחשבות חתרניות משהו אך בלתי נמנעות בעקבות הבלבול הבלתי נתפס. הטרור השיג את מטרתו. אנחנו מבולבלים עוד יותר. בוש שניסה לעשות סדר בבלאגן בסימונו את האוייבים הפוטנציאלים, יציאה למבצעים צבאים שנויים במחלוקת וחלוקה דיכוטומית ברורה בין "טוב" לרע" לא הצליח לפתור את המשוואה.

הצונאמי (2004)

בתרבות היפנית המושג צונאמי מוזכר דווקא בהקשר חיובי, כגל גדול ועוצמתי, סמל לעוצמתו של הטבע על פני האדם.

ב2004 נוכחנו לדעת שוב עד כמה אנו קטנים, ושוב האויב בלתי סביר, בלתי ידוע, וקשה לפיצוח. 280 אלף איש נהרגו וכמה מליונים נותרו חסרי בית, רובם באיזור דרום מזרח אסיה. העולם כולו התגייס למען קורבנות האסון. קונצרטים ומסעי התרמות שונים ומשונים התקיימו, כל זאת בצל התהייה - מה היה קורה אילו הצונאמי היה מתרחש אצלנו?

שנה מאוחר יותר נתנה תשובה חלקית כאשר סופת ההוריקן "קתרינה" שטפה בסערות את העיר ניו אורלינס בארה"ב והשאירה אלפי חסרי בית. הצונאמי,מלבד הנזק העצום שגרם, הוכיח לנו שוב את הפערים העצומים בין מזרח למערב. הוא הזכיר לנו כי בעוד אנו מתחבטים בעולם הווירטואלי, מילוני אנשים נשארו מחוץ לכפר הגלובלי שלנו ונאבקים מאבקי השרדות יום יומים. כבר שכחנו את דארפור שבסודאן, שם נהרגו למעלה מ700 אלף איש בעשור האחרון, בקונגו ובסומליה, במחלות כמו איידס וכולרה שעוד לא פסו (נשיא זימבאבואה רוברט מוגבה הצהיר לא מזמן כי "אין יותר כולרה" בארצו) אסונות יומיומים שממאנים להשכח. אך הצונאמי היה הגדול מכולם. הוא היכה בנו בנחשוליו והגיע לכל בית. יתכן ומדובר בעוד אסון טבע גדול, אחד מני רבים וקשה לאמוד את השפעותיו. ומצד שני המילה צונאמי כבר איננה זרה לאף אחד מאיתנו לעולם.

המשבר הכלכלי (2008)

המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז תקופת השפל הגדול תפס את רובינו עם המכנסים למטה וזאת דווקא כשכולם היו בטוחים ששום דבר לא יפתיע אותם. כנראה שטעות אכן לעולם חוזרת.

בסוף שנות ה20- תחילת ה30 פרץ השפל הגדול בארה"ב ולאחר מכן באירופה ובעולם כולו. מומחים בנשוא אינם מתקשים לשים את האצבע לנסיבות המשבר- אם זה היה האשראי הרחב שניתן לציבור, התעצמות לא מבוקרת של השוק החופשי על חשבון ביקורת ממשלתית, תאוותנות יתר או אולי תחושת אופוריה שהתפוצצה בין לילה. פר' הר סגור מצביע במחקריו על נפילת האימפריה הרומית על סיבה אחת בלתי שגרתית- בזבזנות נוראית של נשות בני המלוכה שלא הפסיקו לרכוש בדים יקרים, חפצי ערך ויהלומים מכל אותן קולוניות עד שגרמו לגרעון עצום שמוטט את הממלכה.

בניגוד למשברים הללו עדיין קשה למצוא סיבות ברורות למשבר הנוכחי, ולכן הוא אולי מפחיד כל כך , בדיוק כמו גלי הצונאמי ומטוסי אמריקן איירליין שהתרסקו על מרכז הסחר העולמי. האם חגגנו יותר מדי ? לא שזכור לי. ישנם כאלו שמצביעים על משבר ה"סאב פריים" בו קיבלו אזרחי ארה"ב אשראי כמעט בלתי פוסק לרכישת בתים עם משכנתא ללא ריבית, מה שהוביל לגרעון עצום ולהתמוטטותם של בנקים . גם אם הסיבה מספקת היא מעלה שאלות מטרידות אחרות- איך לא ידענו? ברשת כלכלית מסועפת ומתוקתקת מאין כמוה, עם עשרות אלפי אנליסטים, כלכלנים, יועצים ומומחים, עם מידע אמין ומדוייק הזמין לכל נפש, איך לא ראינו את זה מגיע... איך?

הכל כמובן חוכמה לאחר מעשה וחוכמה קטנה ביותר, במיוחד כאשר מדובר בסיכום שנעשה בזמן אמת. ואם זאת תחושת הבילבול, הכאוס, חוסר האונים אוחזת אותי כמו רבים אחרים כשאני נזכר בכל אותם אסונות ומתפלל שלא יבוא אסון נוסף.

ובנימה אופטימית זאת.. שבת שלום וצום קל!!

אורי